אוהבים, זוכרים ומתגעגעים
רס"ל (במיל') גבריאל בלום ז"ל
על גבריאל
נולד ביום י"ג בתמוז תשנ"ו (30.6.1996).
בנם של ג'ניפר ודוד. אח למאירה, אפרת, עמינדב, אביתר ובתיה.
לוחם בגדוד הנדסה 8173, חטיבת עציוני (6). התייצב למילואים בבוקרו של השבעה לאוקטובר ונפל בקרב במרכז רצועת עזה, ביום כ"ז בטבת התשפ"ד (08 בינואר 2024). הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.
בן 27 בנופלו.
על גבריאל כאדם
בזמנו הפנוי אהב לשחק כדורסל, לצייר, ללכת לים וליצור ולהרכיב – במיוחד כשעסק באופנוע שלו.
גבריאל התברך בחוש הומור יוצא דופן ובכישרון לספר סיפורים. היה אופטימי מטבעו, וגם במצבים הקשים ביותר מצא את החיובי והפך את הקושי לחוויה. בכל דבר אשר עשה הפגין מקצועיות ויסודיות, ושאף תמיד למצוינות ולביצוע מושלם של כל משימה. בפרוץ המלחמה היה בשנתו הרביעית והאחרונה ללימודי תואר ראשון בהנדסת מכונות.
על גבריאל כבן משפחה
משפחתו של גבריאל עלתה מארצות הברית, והוא חונך על ערכי הציונות ואהבת הארץ והעם. גבריאל ספג ערכים של התנדבות, דרך ארץ ונתינה, ואלו היו עבורו לדרך חיים. היה בן מסור להוריו ואח אוהב לאחיו ואחיותיו, ועם כל אחד מהם ביסס קשר עמוק וייחודי.
על גבריאל כחבר
גבריאל היה אדם חברותי במיוחד, מוקף תמיד חברים רבים ממעגלים שונים. הוא ראה כל אדם ועשה מאמצים לעזור בטבעיות מבלי לתת תחושה של עליונות, על כך חברו כתב עליו את המשפט "אהיה היד המושטת לפני הבקשה לעזרה", שכן פעל מתוך אהבה לזולת וראיית האחר והבחין בצרכים של אחרים גם מבלי שיבקשו.
על גבריאל כבן זוג
גבריאל ומירי הכירו באוגוסט 2022, וכבר מהדייט הראשון, כשגבריאל הציע למירי לצאת להמבורגר, מירי הבינה שיש כאן התאמה. היה בן זוג אוהב, מסור וחם ויחד רקמו חלומות לטייל בעולם, להתחתן ולהתחיל חיים משותפים.
על גבריאל כמפקד וכלוחם
גבריאל היה מפקד ערכי ומקצועי, ובמהלך שירותו רכש מומחיות בהפעלת אמצעי לחימה. כמפקד התנדב לכל משימה ונתן לפקודיו דוגמה אישית. חתר תמיד למטרה והשלימה במצוינות ובאופן מדויק. ידע להיות רציני בפעילויות, אך בה בעת הביא לידי ביטוי את חוש ההומור המשובח שלו.
אחד מחייליו סיפר: "גבריאל שיחק את תפקיד הסמל הקשוח, אך היה תמיד ברור שזה רק משחק, הוא הכניס הומור וחן מבעד לקשיחות, ואנחנו הרגשנו את הלב שמאחורי החזות שהוא משדר".
חייליו גם סיפרו כי לגבריאל היו ציפיות גבוהות מהם כחיילים ודחף אותם להצטיינות, אך תמיד הרגישו כי הוא קשוב לכל בעיה, גם הנוגעת לחייהם האישיים. לצד המשמעת, גבריאל ידע להכניס הרבה משחקיות ואתגר במהלך המשימות, כך למשל בתחילת ההכשרה פתח שעון לחייליו לאכילת מנגו, והדגים להם עמידה בזמנים על ידי אכילת המנגו עם הקליפה.
בסדרת חינוך בסוף מסלול טירונות של חייליו, המדריכה עשתה סבב שבו כל אחד מהטירונים סיפר עם מי הוא היה רוצה לשתות קפה. אחד החיילים אמר בתמימות "עם הסמ"ל" שכן בכנות רצה לשבת עם גבריאל לקפה. הדבר נתפס כחוצפה מצד המדריכה כך שהיה ברור שתגיע תגובה. באמצע אותו הלילה גבריאל העיר את החייל והריץ אותו כמה פעמים סביב הבסיס. אבל לאחר שהחייל סיים לרוץ, ולפני שהוא שלח אותו חזרה לישון, גבריאל הוציא פק"ל קפה והם ישבו לשתות יחד.